ראש חודש אלול התשפ״ה

מתוך המאמר אני מברך את קובי בנג'ו שהיום חוגג את יום הולדתו ויהי רצון שדרכו תצלח וכל מעשה ידיו יהיה מבורכים.

"ראש חודש הוא השורש של כל חגי ישראל, כי כל המועדים נקבעים על פיו. המילה ״מועד״ פירושה מפגש, והחידוש הגדול הוא שהמפגש הזה תלוי בנו: ״אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם״.

ומכאן נכנס חודש אלול: חודש של מפגש אישי, של חשבון נפש והתחדשות. כשם שראש חודש נותן לנו את הכוח לקדש את הזמן, כך אלול נותן לנו את ההזדמנות לקדש את החיים – לבחור מחדש, לתקן ולהתקרב.

חודש אלול הוא החודש השישי במנין החודשים המתחיל בחודש ניסן. הוא החודש האחרון לפי מניין החודשים המתחיל בחודש תשרי. 

חודש אלול תופס מקום ייחודי בלוח השנה העברי. הוא מהווה את שער הכניסה לימים הנוראים, ימי ראש השנה ויום הכיפורים, והוא מוכר כחודש של רצון, חשבון נפש, ויותר מכל – כחודש של קרבה ואפשרות להתחלה חדשה. חודש שמגיע רגע לפני ראש השנה ויום כיפור, ויש לנו את האפשרות לעצור, להתבונן, ולחשוב: לאן אני הולך? מה חשוב לי באמת? ואיפה אני יכול להשתנות, אפילו קצת.

חשבון נפש קטן – שינוי גדול

חז״ל קראו לאלול ״ימי רצון״. זה רעיון אנושי מאוד. כל אחד מאיתנו מכיר את הצורך לעשות עצירה ולשאול: האם אני חי את מה שחשוב לי? האם אני מתנהל מתוך ערכים – או מתוך הרגלים? אלול נותן לגיטימציה לרגע הזה. הוא מזכיר לנו שכל שינוי גדול מתחיל מצעד קטן.

כל מהלך שאנו מקיימים מראש חודש אלול ועד יום כיפור, מגיע אלינו בעקבות חטא העגל שהתרחש בי״ז בתמוז, התפלל משה רבינו 40 יום וביקש מהקב״ה לסלוח לעם ישראל על חטא העגל. הקב״ה שמע את תפלותיו: ״וַיֹּאמֶר יְהוָה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ״. 

האחדות ששררה בין הקב״ה לעם ישראל בגלל המעשה ללא חזרה לקדמותה. התפילות של משה רבנו הצילו את העם, אבל לא תקנו את הניתוק ולא חידשו את הקשר. מראש חודש אלול ועד יום כיפור, המשיך משה רבנו להתפלל, אבל לא עבור הסליחה, אלא עבור השבת המצב לקדמותו. הקב״ה הסכים, חידש את אהבתו, והעניק שוב לעם את כל נוכחותו. 

אלול הוא זמן הקירבה הזו, שנולדה מחדש. משה רבנו עורר בתפילותיו בחדש הזה את אנרגית החרטה והחזרה בתשובה שפתחה את הערוץ לתקון על כלל ישראל בכל הזמנים. לכן חדש אלול הוא כבר לא זמן של חרטה או תשובה, אלא זמן של תשוב אל ה׳. תשוב פירוש לחזור לזמן שלפני הצעד השגוי, לפני העבירה, לרגע שלא זוהם על ידי מציאות החטא. זהו סודו הגדול ביותר של אלול: אנו יכולים לנסוע חזרה בזמן לרגע שבו פגענו בעצמנו או באחרים, לעשות דברים באופן שונה, ובכך לחזר להווה באופן שלם לחלוטין, כשאנו חדשים לגמרי ומחוברים לעצמנו ולקב״ה.

חודש אלול מאפשר לנו לחזור בתשובה בכך שאנו מתחילים להיות מודעים לעצמנו ומתחילים לשנות דפוסי התנהגות אשר מעכבים את ההתפתחות שלנו. וכך נוכל לצלוח את תהליך התיקון ושיקום לאחר המשברים. כך או כך, אלול מדבר לכולנו: הוא נותן לגיטימציה לעצור, לחשוב מחדש, ולפתוח דף חדש.

ימי הרצון של חודש אלול הם ימי התבוננות וחשבון הנפש בכל תחומי החיים – בין אדם למקום ובין אדם לחברו. רק עם תשומת לב לפרטים הקטנים יכול אדם להכין את חייו כראוי לקראת האתגרים הגדולים והשנה החדשה הבאה עלינו לטובה. אדם בחודש אלול אמור לקיים בדיקה עצמית, היכן הוא עומד במערך הכללי של אני רוצה? איפה אני מונח? האם אני קרוב למקום שממנו יצאתי? או שמא אני קרוב יותר למקום שאליו אני הולך? מה המרחק? מהי הדרך? זאת העבודה בחודש אלול, התבוננות ותשובה. התבוננות פותחת אותנו למציאות חדשה של תשובה.

בחודש אלול עלינו לשים לב כי הרצון האלוקי התעורר בעקבות הרצון האנושי. המחילה והכפרה של הקב״ה שהינם מנת חלקם של ימים אלו. אמר הקב״ה לישראל: ״פִּתְחוּ לִי פֶּתַח כְּפִתְחוֹ שֶׁל מַחַט וַאֲנִי אֶפְתַּח לָכֶם כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם״, הכוונה שלרצון האלוקי הסולח ומוחל קדם הרצון האנושי המבקש סליחה ומחילה, ברגע שאנו פותחים את ליבנו לקבל תובנות שונות מהמוכר והידוע שמנהל אותנו ומבינים שהקב״ה משגיח ברמות נסתרות וברמות גלויות. 

הקדוש ברוך הוא חקק חוק ברצונו, שכל הפעולות והמעשים יעשו תמיד על ידי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא – התעוררות שמלמטה, התעוררות שמגיעה מהאדם עצמו. דהיינו, כל שפע שמושפע מלמעלה מוכרח שתבוא איזו התעוררות של הרצון מלמטה כדי שהשפע ישפיע.

אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָא – התעוררות שמגיעה מהקב״ה, אדם עושה השתדלות באיזשהו עניין, ודרכה הקדוש ברוך הוא מתחיל להשפיע עליו שפע של ברכה מלמעלה, אותו שפע יורד בצינורות של המהות הערכית שבה הוא מתקיים. לכן חשוב לעשות עבודה על מערכת הערכים שלנו, ובמיוחד בימי חודש אלול הנפלאים. 

תשובה – לא חשבון, אלא חזרה לעצמנו

כשהמילה ״תשובה״ עולה, רבים חושבים על רשימת חטאים, זכויות מול עוונות. אבל זו הסתכלות שטחית. תשובה אמיתית היא חזרה אל הרצון – חזרה אל נקודת ההתחלה של האישיות שלנו, לפני שהטעויות, החטאים או הפגיעות טשטשו אותה.

השאלות האמיתיות של אלול הן: מה אני רוצה באמת? – מהם הרצונות העמוקים שלי? – לאן אני רוצה לכוון את חיי ואת האישיות שלי?

בגלל זה ימי אלול נקראים ״ימי רצון״. זה הזמן לגלות מחדש את ה״אני״ הפנימי שלי, הנקי, זה שעדיין לא התלכלך מהשפעות חיצוניות וממעשים שסטו מהדרך.

הרצון – הבסיס לכל תיקון

כדי לחזור אל עצמנו, עלינו לחשוף מחדש את הרצון להיות טובים. זה הרצון הפשוט והעמוק ביותר של כל אדם. כאשר אני שם לב לרצון הזה – הוא מתעצם, הוא מחזק את האישיות שלי, והוא חושף את העצמיות האמיתית שלי. 

גם אחרי נפילה – אפשר לקום, אלול מזכיר לנו שגם אחרי טעות גדולה, או אפילו חטא קשה, עדיין אפשר לחזור. גם אם נכשלנו שוב ושוב – הרצון האמיתי שלנו, הרצון להיות טובים, עדיין קיים בתוכנו. הבעיה היא שיש לפעמים ״קליפות״ – מחסומים פנימיים, אמונות מגבילות, רגשות אשמה – שמסתירים את מי שאנחנו באמת. אבל אם לא נוותר, אם נמשיך לחפש את ה״אני״ האמיתי שלנו, נגלה שהרצון הטוב חזק יותר מכל נפילה.

אלול – הזדמנות לא לוותר

חודש אלול מזכיר לנו לא להרים ידיים ולא להתייאש. תשובה אינה רק בקשה לסליחה – היא קודם כול החלטה לחזור למקום הטוב שבי. גם אחרי החטא הנורא ביותר, וגם אחרי הנפילה הקשה ביותר – אפשר לעורר רחמים, לקום, ולהתחיל מחדש.

בסופו של דבר, אלול מלמד אותנו שהכוח הגדול ביותר באדם הוא הרצון להיות טוב. כאשר הרצון הזה מתעורר, אפילו קצת – הוא מסוגל לשנות את כל המציאות שלנו.

סיום

אלול מזכיר לנו אמת פשוטה: תמיד אפשר להתחיל מחדש. לא צריך מהפכות ענקיות. מספיק צעד קטן, מחשבה טובה אחת, פיוס קטן עם מישהו קרוב – וזה כבר פותח פתח לשינוי גדול. ״אני לדודי ודודי לי״ – המשפט שמסכם את אלול – הוא לא רק פסוק, אלא הבטחה: אם נעשה צעד אחד – המציאות תעשה את הצעד הבא לקראתנו.״