חג החנוכה התשפ״ו

האור שאינו נכבה

בעזרת השם, מחר בערב נעמוד מול אור הנרות, לא כדי להאיר את הבית בלבד, אלא כדי לשמוע את השאלה שמרחפת מעל כל נר: "איזה אור בתוכי עדיין חי, גם כשמסביב נעשה חשוך?" חג החנוכה מדליק את המקומות שהתעייפו, את הסדקים הדקים של הלב, את השאיפה לקום, לנשום ולהאמין מחדש. אך כדי להבין את עומקו, עלינו לחזור אל תקופת ההלניזם, ימי יוון, שהביאה אור מבריק של יופי וחכמה, אך אור המאיים לטשטש את פנימיותה של התורה.

מאי חנוכה – השורש והאור שחז״ל ביקשו לקבוע

הברייתא המפורסמת במסכת שבת מהווה בעצם את המקור המרכזי הראשון לעניינים ההלכתיים של חנוכה ושל הדלקת הנרות. חז"ל שואלים: מה היא חנוכה? ומה טעם מדליקים בחנוכה נרות דווקא? ומשיבים חכמים במגילת תענית: בכ"ה בכסלו ימי החנוכה שמונה הם, שלא להספיד נפטר בהם ושלא להתענות בהם. ומה טעם הדבר? שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו במגעם את כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי על מלכות יון, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח סגור בחותמו של כהן גדול, ולא פתחוהו היוונים. ולא היה בו שיעור אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת חז"ל קבעו את נס פך השמן, באמירת הלל והודאה מיוחדת, בתפילה ובברכות (בבלי מסכת שבת, דף כא, עמוד א).

א. מה רצו חז״ל לקבוע לדורות? החג נקבע רק שנה לאחר הניצחון, כאשר התברר שהנס לא היה רגע חד־פעמי אלא אור שממשיך להופיע. חג החנוכה מלמד אותנו שגם בזמני הסתר, אור אלוקי עדיין חי.

ב. למה יוון נקראת ״חושך״? יוון הביאה חכמה ויופי, אך אור זה הוסתר כאשר ניתק את האדם מפנימיותו. זהו אור חיצוני המחליף עומק בהיגיון, ומשכיח את מבט האמונה.

ג. מהו האור של יוון? אור שכלי, אסתטי, מדיד, אך ללא משמעות. אור המעריץ את כוח האדם ולא את מקורו. כשיוון ביקשה להפוך את התורה לחכמה אנושית, היא ניתקה אותה מן המקור, וזהו עומק החושך.

ד. מהו אור החנוכה? אור השפעה קטן המתגלה דווקא מתוך החושך ומראה שהפנימיות אינה נטמאת. זהו ניצחון הנשמה על החיצוניות, של אמונה על שכל נטול מקור.

ה. מהו האור של עם ישראל? אור של שליחות, משמעות וראיית ה׳ בתוך החיים. אור שאינו נמדד בכמות אלא בקשר. אור שמאיר מבפנים, ומשם החוצה.

השפעה שחוזרת בכל חגי ישראל

חגי ישראל מתנהלים לפי זיכרון שיש בו התחדשות פנימית וחיצונית. גם בחגים שהתורה קבעה וגם בחגים שחז״ל קבעו לנו, שבכל זמן שמגיע החג, הוא מתחיל להשפיע עליו מאורו כדי שנוכל להיות נוכחים במציאות שאנו חיים בתוכה ולהשפיע מתוכה עלינו ועל הסובבים אותנו.

יהודית – כאשר יוון מנצחת מבפנים

יהודית הייתה בתו של מתתיהו הכהן הגדול ואחותם של המכבים. היא עמדה באומץ מול גזרת היוונים שחייבה כל כלה יהודית להיבעל להגמון, ועמידתה חשפה את עומק ההתייוונות שחדרה ללב העם. במעשיה ובדבריה העזה להזכיר לאחיה שהמאבק איננו רק צבאי, אלא רוחני ונפשי. יהודית אמרה לאחיה: ״אתם כבר נכבשתם בידי יוון. אינכם רואים בעיני אמונה אלא בעיניים פונקציונליות. יוון איננה רק אימפריה, היא השקפה שחדרה פנימה. גלות יוון איננה באתונה, היא בירושלים״. יהודית היא שהציתה את ניצוץ המרד מבפנים, והיא שנחשבת בחז״ל לשותפה מרכזית בנס חנוכה, ״שעיקר הנס נעשה על ידן״. ולכן חז״ל פסקו שנשים אינן עושות מלאכה בחצי השעה הראשונה לאחר ההדלקה.

לסיכום, הנרות אינם משמשים לשימוש; הם מופיעים את האור הגנוז שאינו נטמא לעולם.

זהו שיעור גדול

האור הפנימי אינו תוצאה של פעולה, אלא של נוכחות. יש בתוכנו אור שאינו כבה ואינו תלוי בכוח, אלא במקורו האלוקי, והוא פועל על פי ההשגחה של הקב״ה עלינו.

נס פך השמן – התשובה האלוקית לאור היווני

יוון אמרה: האור הוא מה שהאדם מייצר. וההשגחה העליונה אומרת לנו: האור הוא מה שהקב״ה מאיר דרכך, גם כאשר נשאר רק פך קטן של טהרה. זהו אור שאינו נמדד בכמות או בזמן, אלא באמת הפנימית.

מה מלמד נס שאינו נמדד בזמן? שמן ליום אחד דלק שמונה ימים – אור שמעל הזמן והחומר. כאשר נקודת הקדושה נשארת טהורה, אפילו מעט, היא מחוברת לאינסוף. חג חנוכה מלמד שהשכינה אינה מסתלקת; היא מופיעה בדרכים עדינות ונעלמות.

התנועה הנפשית שחג החנוכה מבקש לעורר בתוכנו

אור החנוכה מלמד אותנו תנועה עדינה ופנימית: הבא מתוכך אור קטן, אפילו רצון דק או תנועה זעירה של לב, והוא יתחיל להניע בתוכך תהליכים עמוקים הרבה מעבר למה שתוכל לדמיין. הנפש איננה צומחת מן העוצמה, אלא מן ההסכמה להתחיל. לא מכמות האור, אלא מכנותו. אור קטן שנדלק באמת, פותח באדם מרחבים שלא ידע שקיימים בתוכו. 

שנזכה להדליק בתוכנו אור קטן של אמת, אור שיצמח, יתפשט, ויגלה את הנקודה שאינה נכבית לעולם. שתאיר דרכנו מבפנים החוצה.