פרשת חיי שרה התשפ״ו

חַיֵּי שָׂרָה

לידה של נוכחות חדשה

״הרגע הפותח של פרשת חַיֵּי שָׂרָה איננו תיאור היסטורי בלבד אלא תנועה של חילופי דורות. האור ששרה אמנו הניחה בעולם, הכנסת האורחים, החום, האווירה הפשוטה והסדר הפנימי, אינו נעלם עם הסתלקותה. חז״ל מלמדים שהיו באוהלה שלושה סימנים: נֵר דָּלוּק, בְּרָכָה בָּעִיסָה וְעָנָן עַל הָאֹהֶל, וכולם חזרו עם כניסתה של רבקה אמנו. רבקה אמנו איננה מחליפה את שרה אמנו היא המשך של אותה מהות, אך מתוך רגישותה, אופייה ובחירותיה. האוהל שחיכה באפלה,שב ונפתח לאור חדש.

״שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה״ – איכות החיים ולא אורכם

התורה פותחת: ״וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה״. רש״י שואל מדוע התורה מחלקת את שנותיה של שרה אמנו לשלוש תקופות ואחר כך מאחדת אותן מחדש. וכאן הוא מגלה יסוד עמוק. התורה אינה מודדת חיים לפי מספר השנים, אלא לפי משקלן הפנימי. כמה מן השנים הפכו להיות חלק מן האדם באמת. לא כמה זמן עבר עליו, אלא כמה זמן עבר דרכו, חדר לתוכו, עיצב אותו והפך למהותו.

מהתקרבנות לחַיּוּת

התקרבנות היא תגובה טבעית לכאב אך היא מקפיאה. החַיּוּת היא תנועה של בחירה והיא מחזירה לאדם את נוכחותו. המעבר מהתקרבנות לחַיּוּת הוא המעבר מחיים שעוברים עלינו אל חיים שעוברים מתוכנו.

חיבור תקופות החיים האדם השלם

הילדות מביאה תום וסקרנות.
הנערות מעניקה אנרגיה וחיפוש.
הבגרות מוסיפה אחריות ובהירות.
הזקנה מביאה חכמה ופרספקטיבה.
התפתחות שלמה איננה מחיקה של תקופות אלא חיבור ביניהן. לכן נאמר על אברהם: ״בָּא בַּיָּמִים״. כל ימיו היו עמו, מחוברים לליבו ולזהותו. רק מי שמכיר בכל השכבות שבתוכו נעשה אדם שלם.

ההוויה הכפולה של האדם

הפסוק: ״גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם״ מגלה תנועה עמוקה, האדם חי בעולם הזה, פועל, יוצר, בונה, ובאותה נשימה הוא יודע שהוא אינו שייך אליו לחלוטין.

תוֹשָׁב, הוא הצד שפועל בתוך המציאות, נוכח, יוצר, לוקח אחריות על חייו ועל הסובבים אותו.

גֵּר, הוא הצד ששומר על מרחב פנימי, זוכר שהוא עובר־דרך, שאינו נבלע בשגרה, ברכוש, בפחדים או במה שאחרים חושבים. השלמות הרוחנית נוצרת דווקא במתח הזה לחיות בתוך העולם, בלי לאבד את עצמך. לעשות את מה שצריך, ועדיין לשמור על הלב פתוח.

אברהם אבינו חי את האיזון הזה כל חייו. דווקא היכולת להיות גם תושב וגם גר, היא שנתנה לו להיות אדם מעשי ומוביל, ובו־זמנית בעל אמונה עמוקה שאינה נשחקת במציאות.

שליחות אליעזר

לאחר פטירת שרה אמנו, אברהם אבינו מבין שעליו להעמיד את ביתו של יצחק אבינו על יסוד יציב. הוא קורא לאליעזר מפקיד בידיו משימה עדינה – למצוא אישה שתוכל להמשיך את הדרך של חסד ואמת שהניחה שרה אמנו. 

אברהם אבינו מדגיש בפניו: ״לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי״. ומכוון אותו אל שורש של אמונה, רגישות וניקיון פנימי, אל בית אביו: ״כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק אבינו״.

אברהם אבינו מבקש למצוא ליצחק אבינו אישה בעלת שורש של חסד ואמת, יסוד להמשכיות רוחנית נקייה. רבקה אמנו גדלה בבית מורכב אך שמרה על לב נקי. לב נקי מושך אליו מציאות נקייה.

החסד שמגלה את המהות

מעשה החסד של רבקה אמנו איננו מבחן אלא גילוי טבעי של מהותה. לפעמים מעשה אחד פשוט מגלה נשמה שלמה. אליעזר אינו מחפש ״כלה״. הוא מחפש אמת.

לכן תפילתו: ״הַקְרֵה נָא לְפָנַי״. שהדבר הנכון יופיע ללא כפייה: ״מֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָר״. אמת מופיעה בשקט.

״נִשְׁאֲלָה אֶת־פִּיהָ״ – רצון פנימי כיסוד לזוגיות, רבקה אמנו נשאלת, והיא בוחרת. ״אֵלֵךְ״, רצון נקי ובהיר. על בסיס זה נבנית הזוגיות של יצחק אבינו.

תמצית הלימוד

זוגיות אמיתית מתחילה בלב נקי.
מעשה חסד מגלה מהות פנימית.
תפילה מבקשת אמת, לא תוצאה.
אמת זורמת בשקט.
רצון פנימי אמיתי הוא היסוד לבחירה נכונה.
אברהם אבינו מלמד אותנו איך אדם יכול להיות בעולם, מבלי לאבד את עצמו.
שרה אמנו מלמדת אותנו לחיות את השנים באמת.
רבקה אמנו מלמדת אותנו ללכת אחרי הרצון הפנימי.
כל אחד מהם מניח אבן בדרך ארוכה של לב, אמת וחיוּת.

חכמת הלב

רק מי שמוכן ללמוד מגלה את האור. לא מפני שהוא מקבל ידע, אלא מפני שהוא נוגע באמת החיה בתוכו. שנזכה לשחרר, להאמין ולחיות באור הפשוט, לראות את היופי שבכל יום ואת הברכה שבכל נשימה, לצעוד בדרך של לב פתוח, עשייה אמיצה ואמונה עמוקה.

באהבה ובאמונה בדרך״.

הרב דוד איפרגן

ברכות

מהמעלה הראשונה אנו מחזקים את כוחות הביטחון, המשטרה וההצלה, העומדים על משמר ארצנו במסירות ובאמונה. הקב״ה יְגַן עליהם מכל צרה וצוקה, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם. וישובו לביתם במהרה, שלמים בגופם ובנפשם, עטופים באור ובשלווה.

מהמעלה השניה, אנו מקבלים את נשמת אשר מלכה ז״ל שהשבת פקידת שנתו. 

מהמעלה השלישית, אנו מברכים את יעל וייס ומאחלים לה יום הולדת שמח ומועיל.

מהמעלה הרביעית אנו מברכים את ליאור חוג'ה ומאחלים לו יום הולדת שמח ושולחים הרבה כוח. 

מהמעלה החמישית אנו מברכים את דניאל ואופיר גואטה להולדת ביתם הבכורה. ותודה ענקית לאחות אחראית במחלקת יולדות המסורה סונדרין.