מהמעלה הראשונה אנו מקדישים את המאמר לכוחות הביטחון שלקחו חלק במלחמת יום כיפור ולמשפחותיהם, עם תודה והערכה עמוקה על מסירותם והקרבתם. אנו מברכים במיוחד את משפחת פלג וזוכרים את אמנון קרוסהארט ז״ל. אנו מברכים את משפחת פרץ וזוכרים את דוד פרץ ז״ל

מהמעלה השניה אנו מברכים ביום הולדת שמח ומועיל את רונן מזרחי. 

מהמעלה שלישית אנו מברכים את כל האנשים שהלכו איתנו במשך ארבעים לילות מרתקים, בלי לישון, כדי לברר יחד את מהות הסליחה. יחד עברנו את ראש השנה, המלכנו את הקב״ה עלינו ואותנו על עצמנו, ויצרנו רגעי התבוננות עמוקים. יחד עברנו את שבת התשובה, שהיא השער ליום כיפור, ועכשיו, במרחק של כמה שעות בלבד מיום כיפור, אנו נכנסים ליום הקדוש נקיים מאשמה, מלאים בצמיחה פנימית ורוחנית, עם לב פתוח ונפש מחודשת.

יום כיפור

סליחה וכפרה שמביאים אותנו להתחדשות

״יום כיפור הוא אחד הימים המיוחדים ביותר בלוח השנה – יום שבו העולם החיצוני שקט, והלב פונה פנימה. זהו יום שבו אנו מתנתקים מענייני היומיום – מאוכל, ומשתייה ועיסוקי החול ונכנסים למרחב אחר: מרחב של צום, תפילה והתבוננות פנימית. יום זה מזמין אותנו לעצור, להביט פנימה ולבחון את חיינו: מה הצלחנו, היכן נפגענו או נכשלנו ואיך נרצה להמשיך מכאן.

כל נדרי –  שחרור והתחייבות

ביום כיפור אנו פותחים את המסע בתפילת כָּל נִדְרֵי שבה אנו מתבוננים בכל התחייבות שהכבידה עלינו במהלך השנה.

נדרים – התחייבות אישית שבה האדם בוחר, מרצונו הפנימי, לעשות משהו או להימנע ממשהו.
וֶאֱסָרַי – איסורים שאדם מטיל על עצמו כדי להימנע ממעשה מסוים.
וּשְׁבוּעֵי – התחייבות בשם הקב״ה, שמעניקה למילים כובד ומשמעות רוחנית.
וַחֲרָמֵי – התחייבות להקדיש רכוש או עניין למטרה ציבורית.

לאחר ששיחררנו את עצמנו מההתחייבויות, אנו חשים הקלה פנימית, מאפשרים לעצמנו לנשום ולחוש חופש פנימי. אנו פותחים את הלב, מחדשים קשר כנה עם עצמנו ומתייצבים מול הקב״ה בלב פתוח.

בתהליך הזה אנו לא רק משחררים את עצמנו אלא גם יוצרים מרחב שמאפשר לאחרים לחיות בדרכם, להיות כפי שהם, לחוות את חייהם במלואם ולנוע בחופשיות מבלי להחזיק אותם כבולים לעברם.

כל התחייבות, קטנה או גדולה, מבטאת אחריות אישית ורוחנית, החל מהחלטות פשוטות ועד מחויבות בפני הקב״ה ולמטרה גבוהה.

זהו רגע של כנות פנימית, שבו אנו פותחים את הלב, מחדשים קשר כנה עם עצמנו ומתייצבים מול הקב״ה בלב פתוח, מוכנים לצמוח, לתקן ולהתחדש.

התבוננות ווידוי

הוידוי, ההודאה, בין אם בקול רם ובין אם בקול שקט – היא קריאה פנימית לאומץ: להודות באמת על טעויות, פגיעות וחוסר שלמות. בכך אנו יוצרים קרקע לצמיחה, לוקחים אחריות שמובילה לשחרור רגשי וחיבור מחודש עם הזולת ועם הקב״ה.

מהות הסליחה ומהות הכפרה 

יש הבדל עמוק בין סליחה לבין כפרה – ושווה אולי להדגיש אותו:

סליחה עוסקת ביחסים. היא מתרחשת בין בני אדם, או בין האדם לקב״ה. כאשר אני פוגע במישהו – אני מבקש ממנו סליחה, כלומר מחפש חידוש הקשר והסרת הפגיעה.
כפרה עוסקת בטהרה פנימית. היא תהליך שבו נמחקת ההשפעה השלילית של החטא על הנשמה, והאדם זוכה להתנקות מבפנים.
אפשר שתהיה סליחה בלי כפרה (האדם קיבל מחילה מחברו, אבל עדיין צריך לתקן את עצמו מבפנים), ואפשר גם כפרה בלי סליחה (האדם מתקן מול הקב״ה, אך עדיין לא ביקש מחילה ממי שפגע בו).

ביום כיפור שני הממדים מתלכדים: מצד אחד אנו מבקשים סליחה מהקב״ה ומהזולת, ומצד שני אנו עוברים תהליך של כפרה פנימית שמטהר אותנו ומחדש אותנו.

ביום כיפור מתגלה בפנינו סוד עמוק: הסליחה איננה רק בקשה מהקב״ה. היא מסע תלת־ממדי, שנפרש בשלושה מישורים: הסליחה שלנו מול הקב״ה, הסליחה שלנו עם עצמנו, והסליחה מול הזולת. וכדברי חז״ל: ״עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם – יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר; וְשֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ – אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ״.

עבודת הכהן הגדול

במרכז היום ניצבת תפילת מוסף ועבודת הכהן הגדול. הכהן הגדול היה מתבודד כבר שבוע לפני יום הכיפורים, במסע פנימי של טהרה והתכווננות, כדי להתכונן ליום הקדוש. ביום הכיפורים עצמו נכנס לקודש הקודשים, נושא על כתפיו את כל העם. בכך מתגלה השילוב בין מודעות אישית עמוקה לאחריות קהילתית: כשהלב זך, החברה כולה מתברכת, כשאנחנו פועלים באחריות – אנו מתחברים עמוק יותר לקב״ה ולזולת.

התמודדות עם החומות הפנימיות

היום מזמן אותנו להתמודד עם החומות הפנימיות שבנינו – כאבים, סתירות וחוסר קבלה עצמית. חומות אלו אמנם מגנות, אך גם סוגרות. יום הכיפורים מזמן אותנו לפרק אותן בהדרגה, לפתוח את הלב, ולבנות אמונה פנימית שמזינה אותנו מבפנים – כך שהדיבור והפעולה שלנו יהיו אותנטיים וישרו, מתוך עומק.

תפילת נעילה

אנו מגיעים לתפילת נעילה – רגע השיא של יום כיפור, שבו מסתיים התהליך הרוחני שהחל מראש חודש אלול וממשיך לאורך ימי התשובה. בתפילה זו אנו פונים אל הקב״ה במילים:

״אֵל נוֹרָא עֲלִילָה, הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה״. מילים אלו הן פנייה כנה של לב פתוח: אנו מבקשים מהקב״ה סליחה ומחילה, ומודים לו שכבר סלח לנו. ״שעת הנעילה״. מסמלת את הרגע שבו שערי השמים מתקרבים לסגירה – זמן מיוחד שבו האדם יכול לבקש תיקון, סליחה והכוונה לשנה הבאה.

במהלך כל יום הכיפורים אנו אומרים: ״כּוֹתְבֵנוּ לַחַיִּים טוֹבִים״ – אנו מבקשים מהקב״ה לכתוב אותנו לשנה טובה, מלאה ברכה, תיקון והכוונה.ובסיום התפילה, בנעילה, אנו אומרים: ״חוֹתְמֵנוּ לַחַיִּים״ – מבקשים מהקב״ה להטביע חותם של ברכה וסליחה לשנה החדשה, ולהתחיל דף חדש בלב נקי.

כך המסע, שהחל בהתבוננות פנימית מראש חודש אלול, מגיע לשיאו – רגע של סגירה והתחדשות פנימית, חיבור מחודש אל עצמנו, אל הזולת ואל הקב״ה, והזדמנות להיכנס לשנה החדשה עם לב נקי, אמונה מחודשת, חוסן פנימי ואור שמלווה אותנו בכל דרך.״